ההורים שלנו שכירים השכנים החברים שלנו שכירים למעשה מסביבנו כולם שכירים גם הבוסים שלנו בעובדה שכירים ולהם יש את הבוס השכיר שלהם. (אם נתרכז ונחשוב טוב טוב אולי אנו מכירים עצמאי, מוכר הפאלפל הוא עצמאי רציני אפשר לראות שתמיד יש לו לקוחות שעומדים בשורות.)
למעשה לימדו אותנו מינקות שחשוב מאד למצוא מקום עבודה טוב, יציב ובטוח שנוכל לעבוד שם בביטחון עד הפנסיה, שנהיה רגועים ושנעשה את המוטל עלינו בדרך הטובה ביותר, נדע גם לספוג עלבונות שצריך בלי לעשות סקנדל או בלגאן מיותר.
מקטנות תמיד הורגלנו להיות במסגרות. זה התחיל בגן ואחר בגן חובה! וכמובן בית הספר, חטיבה, תיכון, צבא ואף האוניברסיטה זו מסגרת (מסגרת טובה לשם שינוי אבל מסגרת). ובכן במסגרות אלו מחנכים אותנו לעשות את המוטל עלינו. תמיד יש שיעורים אימונים תרגולים עבודות ומבחנים. בכל המשימות השטותיות האלו אנו מחויבים להיות טובים (אפילו טובים מאד). מישהו חשב מדוע?
מסגרות אלו מכינות אותנו למסגרת חדשה גדולה אחרת - מקום העבודה.
למעשה לאורך כל החיים מכינים אותנו להיות שכירים יותר טובים.
ובכן קריירה עצמאית אכן לא מתאמה לכל אחד, ההתעסקות עם הניירת והבירוקרטיה והחשבונות, ההתעסקות ביחצנות קשרים שיווק ומכירות וכמובן לא לשכוח לעבוד בין לבין. הרי יש לנו גם מקצוע.
בנוסף יש לנו כל הזמן דאגות, לדאוג שתמיד תהיה פרנסה ולדאוג לפנסיה לדאוג ללקוחות ולדאוג לעובדים, המעסיקים בד"כ מודאגים. לא כולם יכולים להרשות לעצמם לעזוב מקום עבודה בטוח לטובת דרך חדשה ולא נודעת של עולם העסקים.
אבל, וכאן מתבטא לידי ביטוי השינוי - אנו יכולים לחשוב ולהתנהג כמעסיקים. אנו יכולים להיות הבוסים של עצמנו, ולקחת אחריות על העבודה שלנו! הכוונה לנהל את עצמנו בדרך שלנו ולהחליט מה אנו עושים עכשיו ומה אח"כ ועל מה אנו צרכים לוותר!
מעתה אנו מחליטים על עצמנו והרעיון הוא גם לעמוד בזה וביעדים בתחומי אחריותנו.
זה לא קלישאה שכפי שאדם מתייחס לעצמו כך גם הסביבה נוהגת עימו. כשנבוא אל הבוס עם ההחלטות שלנו והצעות לייעול עצמנו ועבודותינו, ונסביר נקודות אלו בהחלטיות ואסרטיביות, ונאמר מדוע החלטנו לעבוד כך ולא אחרת. ישנו סיכוי גבוהה שיתנו לזה צ'אנס, ואף ייהנו מהשינוי שמתחולל בנו.
נחשוב לרגע על עולם הפוך, עולם של עצמאים ולא של שכירים. בעולם הזה כל אחד שהולך למקום עבודה הוא למעשה קבלן, (לא עובד קבלן!) כל עובד בחברה הוא אדון לעצמו. על כל עובד מוטלת אחריות אישית ותחומי פעולה בחוזה מוגדר מול החברה. אך כל עובד בחברה צריך לנהל את העבודה שלו בעצמו ובנוסף לדאוג לתנאיו האישיים כגון הפרשות לפנסיה ימי חופשה ומחלה וכולי.
ובכן בעולם כזה כל מעסיק הוא לקוח.
ובמקרה הגרוע אם מפטרים אותנו או שמסתיימת העבודה, אנו מחפשים לקוחות חדשים ולא קרה שום דבר נורא, זה בסך הכל עניין שבשגרה להחליף מקומות עבודה.
הנקודות שכדאי שנאמץ ממעסיקנו (בעלי העסקים) הם:
1) וויתור על עבודה אחת לטובת מכרז או עבודה חדשה - זה הזדמנות ולא התאבדות.
2) דרך החשיבה של המעסיק לא גורמת לו לפחד לאבד את מקום העבודה. המעסיק בסך מפסיד לקוח ולעיתים זה כדאי לוותר על הדגים הקטנים לטובת השמנים הגדולים.
3) המעסיק לוקח את ההחלטה בעצמו ולא מחכה לאחרים שינהלו אותו.
4) צריך רק לזכור כי גם המעסיק הוא לא הבוס של עצמו, מעליו יש את הלקוח.
מקווה שעזרתי לכם להסתכל על מקום העבודה בפרספקטיבה אחרת, ובגישה שונה, מזו שקיימת אצל רבים מאיתנו - העובדים השכירים.
